יום שני, 19 באפריל 2010

יומולדת למדינה ואני מסכנה


את יום הזכרון העברתי במיטה עם וירוס בטן כלשהו. לא ישנתי כל הלילה, אחר כך ישנתי רב היום. לראשונה בחיי לא הייתי מסוגלת לעמוד בצפירה היום בבוקר, הייתי חייבת לשבת. לא שמעתי את מקיץ אל חלום אפילו פעם אחת. פספסתי את ברנר ואת שני החיילים שלי ברשימת הנופלים בערוץ 33. פספסתי גם את תם יום הזכרון בטקס הערב. אני לא זוכרת מתי לאחרונה ביליתי מחלה במיטה כמו היום, לרב אני לא מסוגלת לנוח כל כך הרבה. בקצב הזה, למסיבה מחר בצהרים אני לא אגיע. בקיצור - אני על הפנים.

עם זאת ברצוני לציין שהחזן בטקס יום הזכרון אתמול בערב היה מפעים ואדיר, ואני צופה לו גדולות, וכמובן לאחל לכל קוראי הבלוג חג שמח. לעצמי אאחל החלמה מהירה, כי אתם לא מתארים לעצמכם כמה נמאס לי, וכולה עברו 24 שעות. אני מקווה שזה לא מהאוכל באירוע אתמול, כי אם כן, הרבה בלוגריות ועיתנאיות אופנה גוססות עכשיו. שנאמר "It was the salmon moose".

3 תגובות:

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים