יום ראשון, 22 במאי 2011

טקס מוצר השנה עמוק אצלי ב.. אופס לא ראיתי שאתם כאן!

הא לכם אירוע עליו לא תקראו בשום בלוג אופנה - טקס הענקת פרס מוצרי השנה, פרס החדשנות בחירת הצרכנים לשנת 2011. זה לא שהייתי הבלוגרית היחידה שנכחה במקום, הייתי אחת מארבע בלוגריות שלמות. אבל נשבענו שלא נזכיר ולו במילה את הטקס העלוב בבלוגים שלנו, והתכוונתי לעמוד בהחלטתי, אלא שפתאום גיליתי שאחד המוצרים אשכרה שווה יריקה. אז קבלו.

בנוגע לטקס עצמו, במופת של פרימיטיביות שוביניסטית שכזו לא נכחתי מימיי (לצערי, נבצר ממני להגיע לטקס חלוקת פרסי "חרמן השנה" של המרכז לאמנויות הפיתוי). באיחור הבנתי שהטקס מיועד לנשים בלבד, או "צרכניות" כפי שקראו לנו במצגת. מטרת המצגת היתה להסביר לנו, הנשים, מה זה חדשנות. את זה עשו באמצעות משפטים כגון "חדשנות עושה אותך יפה" בצירוף צילום של קרם פנים או "חדשנות טובה לסביבה" עם צילום של תבניות חד פעמיות.

המוצרים הזוכים נבחרו בידי זכרים שיודעים דבר או שניים על דבר או שניים.

סל המוצרים שקיבלנו הלם את רוח האירוע וכלל מוצרים שכל אישה צריכה בשנת 2011
  • תלוש של ארבעים אחוזי הנחה על אייפד 2
  • חצי שנה אינטרנט מהיר במתנה
  • תלושים לזארה.. 
סליחה, התבלבלתי! בתיק היו
  • מטהר אויר חדשני
  • מחבת חדשנית
  • תחתוניות חדשניות
  • קרם ידיים הגייני חדשני
  • נסטי אגס תחתונים חדשני
  • מגבונים חדשניים לניגוב משטחי זכוכית (שתי חבילות!)
מעולם לא הרגשתי נשית כל כך! הדבר היחיד שגרם לי להרגיש נשית יותר, היה כשהבחנתי שכולן קיבלו מחבת ורק אני לא, וחשבתי שמגיעה לי מחבת אחרי הטקס המחליא שסבלתי בשקט (יחסי) והסרט הנורא מאין כמותו שאולצתי לבהות בו אחריו (בלהה מרגשת עלאק בכיכוב מה שמה עם האוסקרים שעוזרת לאחיה הלוזר להשתחרר מהכלא שם ישב שנים ארוכות על לא עוול בכפי). חזרתי אחורה וביקשתי להחליף תיק כי שכחו לתת לי מחבת. בתמורה, קיבלתי מחבת על הראש - היחצנית האשימה אותי בכך שהחבאתי את המחבת שקיבלתי כדי לחזור ולקבל עוד אחת בחינם. בשלב הזה, הרגשתי כמו הנשים שהאירוע הזה מייצג - רצוצה, מותשת, מושפלת ורק רוצה להגיע הביתה. כשהיא ראתה את המבט שלי, היא השתתקה ונתנה לי תיק אחר (בצירוף איומים שלא אעז לבוא לבקש עוד תיק כי זה האחרון שאני מקבלת) והסתובבה כדי לצעוק על הנער מצוות החלוקה שהציע לעבור על כל התיקים לוודא שלא חסרים עוד פריטים.

אקיצר - היה אחד הטקסים אם לא ה.

אבל עמוק בתחתית התיק המזובלן, הסתתרו שמפו וקונדישיונר משקמי שיער של אלביב. מעולם לא קניתי מוצרים של החברה, כי האריזות שלהם כל כך לא מושכות, אבל השמפו והקונדישיונר של פאנטן שיש לי פשוט לא עושים כלום לשיער העבה והמיובש שלי (וזה באמת חדשני, כי פעם המוצרים שלהם היו מעולים). הצמד הזה מריח בסדר גמור, ומעולם לא היה לי קל כל כך להסתרק באמבטיה. המברשת עברה בשיערי כמו חמאת עיזים חדשנית ואני יושבת פה עכשיו וכולי הופ הופ הופה ותילתולים נאים. אז הנה, יצא לי משהו מכל הסבל הזה, למרות שהצדק עודו עם סבתא, שתמיד היתה אומרת - שווער צו זיין א ייד, אונט שווער צו זיין א יידנע (קשה להיות יהודי ועוד יותר קשה להיות אישה יהודיה).


אני אישה נשית (צילום אילוסטרציה).

* ולך האנונימית הקבועה שמקללת בכל פעם שאני כותבת שקיבלתי משהו מיח"צ - אני מאחלת לך שתהיי בטקסים כאלה כל יום כל היום, וגם תקבלי מתנות.

11 תגובות:

  1. נשמע ממש בעעע...
    לחשוב שהחבאת מחבת? לאן הגענו?...
    כל פעם שיאים חדשים!
    לפחות שמחה שאת נהנית מהאלביבים.
    המלצתי עליהם בפוסט לא מזמן, הם צמודים אלי כבר שנים רבות:
    http://danrasvault.blogspot.com/2011/04/blog-post_28.html

    השבמחק
  2. אפשר לכתוב תודה?
    אין לי מה להגיד על הפוסט הנוכחי פרט מ - תנחומי, אבל רציתי לכתוב תודה, אני קוראת את הבלוג שלך בכל פעם שהוא מתפרסם וכמעט תמיד הוא מצליח להוציא ממני חיוכים וצחוקים. אנינהנית מהכתיבה שלך ולקרוא אותך על הבוקר - משפר לי את היום.
    אז תודה :-)

    השבמחק
  3. אני מציעה כאן ובגלוי, לערוך חיפוש על בלוגריות ביציאה מכל האירוע. אז בטוח נגלה את כל המחבתות והמרככים לשיער שהחבאתן בתוך החזיה.

    השבמחק
  4. נו באמת לובה, אני לא לובשת חזיה באירועי בלוגרים! גיליתי שככה אני מקבלת הרבה יותר מתנות.

    דנרה, אחרי שזה יגמר אני אבדוק את הסוג שלך יש. נשמע סבבה.

    דורית - תודה רבה רבה :0)

    השבמחק
  5. את אישה חכמה ותחמנית.ונטולת חזיה.

    השבמחק
  6. בקשר לעבודה,
    הי שרונה, בחברה שאני עובדת בה (חברת הי-טק, אחת הגדולות במשק) מחפשים אחראית משמרת ב NOC ונראה לי שזה יכול להיות מתאים עבורך.
    אם את רוצה עוד פרטים, תשלחי אלי אימייל.
    תמי

    השבמחק
  7. מוצר השנה. הייתי בטקס המגוחך הזה לפני כמה שנים, אז הוא לא היה מכוון לנשים ולכן לא קיבלתי תחתוניות.. זה פשוט מחריד, באמת. וגם מביך. גם הפעם זה היה במוזיאון ת"א?
    אגב, את המוצרים שקיבלתי אז (בהם הרבה אוכלים שונים ומשונים וגם שמפו כלשהו) חילקתי בין אנשי המערכת מתוך איזה אידאליזם עיתונאי תמוה, ועל הטקס לא פרסמתי מילה. מה שכן, התיק סופר-שימושי (במיוחד כשעוברים דירה).

    השבמחק
  8. חילקתי כבר רבים מהמוצרים שהיו שם. השארתי לי את המחבת, השמפו והמה שמם למדיח. אה כן, יש שם גם איזה קפה שנראה לי נחות, אבל ננסה, למה לא.

    אגב, נשאלתי במייל למה אני הולכת לאירועים המגעילים האלה ומזהמת את השבלוג בתיאורם. ובכן, אני הולכת כשנראה לי שהמוצר מענין או כשכמה חברות הולכות יחד. כמו שחלק מהרשומות שלי לא מעניינות קוראים, או קוראות רזות, או קוראות שמנות, ככה יש רשומות שמעניינות יותר בלוגרים.

    בכל מקרה, כהרגלי, התמודדתי עם הכעס הרב שעורר בי האירוע הזה בהומור, ולדעתי יש הרבה על מה לצחוק כאן. שלא לדבר על זה שקיבלתי מחבת גמדית במתנה.

    השבמחק
  9. עזבי את האירוע המרגיז הזה, בואי נדבר על הסבתא שלך.

    היא בודאי אמרה: שווער צו זיין... = קשה להיות... כי שוורצע = שחור :)

    חוץ מזה, אני מבינה שעצבנו אותך, גם אותי זה היה מרגיז. אבל מה יש לך נגד במאית של סרט עלילתי ?

    השבמחק
  10. תודה אודליה, פתרת לי תעלומה שנמשכה כל חיי הבוגרים!!!

    השבמחק
  11. איפה הם חושבים שהחבאת מחבת, בנשיות שלך? חה!
    המוצרים של אלביב לשיער הם נפלאים באמת, מועילים לשיער שעבר התעללות קשה
    למרות שאחרי שנתיים של שימוש רציץ באלביב הייתה לי התגלות לקונדישינר של ללין (השמפו שלהם פחות) אני לא יודעת עד כמה זה מזיז לך אבל הם לא עושים ניסויים בבעלי חיים, שזה יתרון

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים