יום שני, 31 בדצמבר 2012

סיכום אופנתי לשנת 2012


אין מה לומר, זו היתה שנה חלשה לשבלוג, בעיקר כי לא היו לי תנאים לצילום ולכן בקושי היו מה לבשתי היומים. מילא זה, אבל לא לבשתי שום דבר מענין באמת השנה. את שבועות האופנה פספסתי, אחד מבחירה ואחד מפאת עומס בעבודה. הייתי חולה המון השנה. למעשה, 2012 היא השנה הכי גרועה בריאותית שהיתה לי אי פעם. הוסיפו לזה כחצי שנה של הכנות למעבר דירה ושיפוצים וקבלו מעט אנרגיה לכתיבה וכתוצאה מכך, מעט רשומות. אני מציעה שנסכם ונעבור הלאה לשנה פרחונית, צבעונית וחביבה יותר היא 2013 הבאה עלינו לטובה. 

הטעות האופנתית של השנה - תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב: גלאח זה אסון. אסון. שנה אחרי, אני עדין משלמת את מחיר ההחלטה המיותרת לגלח את החלק הקדמי של השיער שלי. לא מספיק שזה נמאס עליי אחרי פחות מחודש, לגדל גלאח זה סיוט. הוא קופץ מלמטה והורס כל תספורת, הוא מאלץ אותך ללכת עם אלף סיכות שמושכות לך את הקרקפת, כמו ילדה בת ארבע. הוא גורם לכל שורש לא צבוע או שערה לבנה להראות מוזנחים פי מאה. והכי גרוע - אף אחד לא ממש רואה את זה חוץ ממך. אקיצר - לא. לא לא לא. לא.

תדביק בחזרה! תדביק בחזרה!

התלבושת שאתם הכי אהבתם השנה - היא ללא ספק זו.

שמלה מדורותי פרקינס בלונדון
שרשרת מ-East בלונדון (שנה שעברה)
גרביונים שקיבלתי מגאלה רחמילביץ'
מגפונים של Atelier do Sapato משופרא

התלבושת שאני הכי אהבתי השנה - אותה האחת בדיוק. הרגשתי נשית וחמודה וקיבלתי המון מחמאות. מסקנה, גם שמנות יכולות וצריכות ללבוש מיני.

הקניה הגרועה של השנה - כל מה שקניתי אצל פיפה. הוצאתי כ-5500 ש"ח על בגדים שלהם בתחילת 2012 ומתוך הר המכנסים, השמלות, הסוודרים והחולצות שקניתי נשארו בידי היום שני קומבניזונים, חולצה ושתי שמלות של המותג שאחת מהן אני מתכוונת למכור. כל השאר נמסר או נמכר (בגלל שלא החמיא לי) או התפרק ונזרק. בהתחשב במחירים של הבגדים, בכמה שהם יפים ובאמון שהיה לי במותג כשהכרתי אותו לראשונה, זו ללא ספק האכזבה הגדולה של השנה עבורי.


איט ווז נייס וויל איט לסטד

הקניה המוצלחת של השנה - מאחר ועניינו אופנתי, אני לא אדבר על הדירה שלי ותכולתה. לפיכך, הזוכה בתואר קנית השנה 2012 הוא המעיל הזה מגאפ. הוא נוח, מתאים לכל תלבושת, טרנדי ביותר (מסתבר, לא חשבתי על זה כשקניתי אותו) והדבר היחיד שחסר כדי להפוך אותו למושלם הוא ברדס. אבל מצד שני, אם היה לו ברדס לא היה לו הצווארון המסולסל החמוד שאני אוהבת. אני מבואסת מזה שקנית השנה כל כך פרקטית, אבל מה לעשות. זאת היתה שנה פרקטית, של בגדים נוחים ומנחמים.


היכולת להיות מדויקת בבחירות שלי, והבגדים פה הם מטפורה לכלל הבחירות בחיים, היא מפתח לאושר או ליתר דיוק, לסיפוק. וסיפוק הוא אחר המפתחות לאושר. כשיש לך מעט דברים, והם בדיוק מה שאתה רוצה שיהיה לך אתה שמח. כשיש לך המוני דברים שכולם ליד ואף אחד מהם הוא לא זה לא יעזור בית דין, אתה תמשיך במירוץ המטורף למצוא את הבגד האחד שיספק אותך ואף פעם לא תמצא אותו.

זהו.

נרים כוסית לחיי שנה מדויקת יותר. שנה של צבע ויופי. של שקט ושלווה ויצירתיות. שנה של שבליגה צבעונית ומשמחת לכולנו. רות סוף.

4 תגובות:

  1. איזה סיכום מקסים.

    שתהיה שנה אזרחית טובה ומקסימה,

    יעלי

    השבמחק
  2. יכולה להרחיב על פיפה? מה קרה בדיוק לבגדים שהפך אותם לבלתי לבישים?

    השבמחק
    תשובות
    1. בחלקם נפרמו התפרים בכביסה (אחד החזרתי להם מיד ולקחתי בגד אחר במקום). הבד של הג׳ינס פשוט התפורר ויום אחד כעשרה חודשים אחרי שקניתי אותם מישהי בעבודה משכה אותי הצידה ואמרה שהמכנסים שלי קרועים ורואים לי את התחתונים. בחולצה אחת היתה רכבת, באחת הבד נקרע ושתי גופיות נראו כל כך רע אחרי כמה כביסות שהתיאשתי מהן. את הגינסים האחרים שקניתי מהם מכרתי או מסרתי כי הם לא היו נוחים לי.

      אפשר לומר שהצד החזק שלהם, מנסיוני, הוא השמלות.

      מחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים