יום חמישי, 12 בספטמבר 2013

עסק בש


לפני כמה ימים קרה מה שתמיד קורה - שלי גרוס העלתה תמונה של בגד לאינסטגרם שלה ואני התעלפתי. לא ארחיב על זה יותר מדי, כי רשומה בנושא תעלה בקרוב, אבל זו היתה תמונה של חולצה מבית היוצר של מאיה בש, מעצבת עליה לא שמעתי קודם והחלטתי שאני חייבת להכיר.

אז פתחתי בחיטוטים נמרצים, כפי שכל שבלוגרית מאוהבת היתה עושה, וגיליתי שמאיה פעילה כבר כמה וכמה שנים בארץ ובגרמניה ומעצבת בגדים אורבניים גזעיים להפליא בסגנון רחוב-מחויט בצורה טבעית לחלוטין. הקולקציה שעיצבה לקיץ 2013 נראתה שרונאית במיוחד - האמנית זויה צ'רקסקי עיצבה עבורה בד ועליו דמויות תל אביביות מתוקות, כולן לבושות במחלצות ממיטב הקולקציות הקודמות של מאיה. מהבד המקסים הזה היא יצרה מכנסים קצרים תפוחים, צמודונים, שמלות, חצאיות וחולצות שונות ששפתיים יישקו. בזמן ששלי וחברותיה התעלפו מתמונת החולצה שהיא קנתה במכירת סוף העונה הרצחנית של מאיה (40-70 אחוזי הנחה) אני חשבתי לעצמי זה בחיים לא יעלה עליך, אל תטרחי אפילו. אבל החלטתי ללכת להציץ על החנות ברחוב ברזילי בגן החשמל בתל אביב כדי שיהיה לי משהו חדש לקטר עליו. למרבה התמהון מצאתי חנייה בכניסה לחנות, מה שעורר מיד את חשדי.

הגעתי שניה לפני שהיה מאוחר מדי. קולקציית הקיץ כבר נבזזה בידי מעריצות ותיקות ממני. מהשמלות לא נותר דבר והחולצות המכופתרות לא נסגרו על החזה שלי. אבל הטישרטים במידה L היו ברובם טובים וגם החצאיות במידה L (שהיא הגדולה בחנות) היו טובות ומחמיאות לי. היתה גם טוניקה/שמלת טלאים שהיתה טובה מבחינת המידה אבל גרמה לי להראות מבוגרת מגילי והושארה כלאחר כבוד בחנות. על המכנסים הקצרים המשגעים לא היה טעם לדבר, היקף המותן של הגדולים בהם צר כל כך שעבורי הם יכולים לשמש רק ככובע. אבל היי - הנחתי טלפיי על טישרט ורוד, נוח, מתוק ומוזל של אחת המעצבות המגניבות בתל-אביב ואני שמחה וטוב לי. לבשתי אותו לעבודה מאוחר יותר בשבוע עם מכנסים גבוהים מחויטים והייתי מרוצה כל כך שכמעט ולא התעצבנתי על זה ששוב גמרו לי את החלב סויה ולא קנו חדש.

אני לובשת 
חולצה של מאיה בש
מכנסים ממרקס אנד ספנסר
סניקרז של מליסה
עגילים של Les Néréides


תראו איזה הדפס חמוד. אחת הדמויות אפילו דומה לי!


בחרתי לענוד עם החולצה את העגילים החביבים האלה של Les Néréides שתמיד מתאימים לבגדים שאני לא מוצאת שום תכשיט שיתאים להם, כי הם כסופים. הם אסימטריים, מעוטרים בברז כיבוי, יונים וחרוזי קורל ורדרדים (בתמונה הם נראים כהים יותר מבמציאות) ועל אחד מהם תלויה רוכבת טוסטוס פריזאית שיקית עם מטפחת ראש. מתאים לחולצה נכון?
מה אכתוב לסיכום? ששווה לתת צ'אנס למעצבים מקומיים גם אתם שמנמנים מהמקובל כי אולי תמצאו אוצרות, שמומלץ לתת את הצ'אנס הזה לקראת סוף מכירת סוף העונה, אז פריטים שעולים הרבה מאות שקלים בעונה עולים לאין שיעור פחות ושמאיה בש ממש מוצאת חן בעיני. קולקציית החורף שמתחילה להגיע לחנות (ואיתה מאיה טסה עכשיו לסיבוב הופעות בפני קניינים בינלאומיים) מעודנת, נעימה הן בצבעים והן בגזרות ובבדים, תפורה מצוין וכוללת סריגים שאמא של מאיה סורגת עבודה (5 נקודות בונוס למאיה!). אני ללא ספק אשים עליה עין מעכשיו, ואני ממליצה לקוראיי (יש גם בגדים לגברים) לעשות אותו הדבר.

3 תגובות:

  1. החולצה הזו היא כל כך את, שכששמת תמונה שלה בפייסבוק הייתי בטוחה שאת ציירת את הדמויות.

    השבמחק
  2. מגניב מאוד. אני מחבבת ביותר את השילוב של ורוד ואפור ובזמן האחרון גם עליי נחה רוח הטי-שרטיות. לא יודעת למה. חוץ מזה, כל דבר ששלי גרוס מעלה, פחות או יותר, הוא מעלף :)

    השבמחק
  3. שלי גרוס היא מתנת האל למלתחות. אם אין לך טעם טוב, את יכולה פשוט לקנות את הדברים שהיא מראה בבלוג שלה וכולם יחשבו שאת האישה המסוגננת ביותר ביקום.

    רחלי - טיהי :)

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים