יום חמישי, 16 ביולי 2015

על השכף כיפאק


אתמול נסענו לאשדוד, עיר הקייט החביבה על דולפיני וליוויתני ישראל (לא מזמן ראו שם גם כלב ים נזירי!), לחגוג יומולדת שנה למותג המידות הגדולות של צילה. לרגל האירוע, חשבתי שיהיה אך הולם ללבוש את השמלה שצילה נתנה לי במתנה לא מזמן. הלא את לא יכולה לצוץ במסיבה של מעצבת אחת לבושה בבגדים של מעצבת אחרת. זה לא יאה ולא נאה ואנוכי שליידי!

מסיבה לא ברורה, לא צילמתי תמונות במסיבה (כנראה הייתי עסוקה מדי בלעיסת מאפים טעימים מעשה ידה של הצילה) אז מזל שפיניתי זמן לצילומים לפני שיצאתי. אני חושבת שהשמלה הזו, המכונה שמלת הגלידה, חמודה לאללה. היא לא בדיוק מתאימה לסגנון הרגיל שלי, שכן אני לא Girly Girl, ודוקא לכן שמחתי לצרף אותה למלתחה שלי.

אני לובשת
שמלה של צילה
נעלים של סופיה וובסטר
תיק של Tous


לא ענדתי תכשיטים, כי גם כך השמלה בְּנוּתית מדי בשבילי וחששתי שתכשיטים יגרמו לי להרגיש כמו פילה בחנות חרצילה. אני חושבת שדי והותר בכל הפסטלייה הזו בלי קישוטים נוספים.  


לפני היציאה מהבית בזבזתי עשרים דקות בנסיונות להתאים לה נעלים. לא רציתי לנעול כפכפים, כי זו מסיבה וזה ממש לא מתאים לסגנון של השמלה. אבל הסנדלים שלי לא התאימו לה והסניקרז נראו מגוחכות. שקלתי לשניה לצוות לה את הגורילות, אבל תשמחו לשמוע שזה לא הגיע לשלב המדידה אפילו. מדדתי נעלים גבריות שחורות עם פלטפורמה שמתאימות לרב למכנסים מחוייטים אבל גם לחצאיות, וזה נראה נורא ואיום. השמלה הזאת לא הולכת עם שחור, זה פשוט לא בגנים שלה. בסוף, תוך חיפוש נואש אחר נעלים בהירות מצאתי את הסנדלים האלה שקניתי בסייל מטורף בחורף שעבר ושכחתי שיש לי.


אחח איזה שכפכפים אלה! יש להם עקב ניצנוצאז' כתום והן הגרסה השטוחה של אלה עם העקב ההרבה יותר מדי גבוה בשבילי. קניתי אותן בסייל של Net a Porte בהנחה של 80% (הנעלים של סופיה וובסטר עולות הון, אבל אפשר למצוא מציאות בסוף סוף סוף העונה) כך שהן עלו באיזור ה-50$. 


פעמיים שאלו אותי אתמול אם זה קרוקס ופעמיים התאפקתי בחריקת שיניים לא למלוק לשואלת את הצוואר. איך אפשר לבלבל סופיה פאקין וובסטר עם קרוקס??? מסתבר שבקלות רבה. מפפפ.


מסתבר, אגב, שכמו הרבה נעלי מעצבים הנעלים האלה צרות רצח ופחות או יותר הרגו אותי במהלך הערב. אני תוהה אם יש דרך להרחיב נעלי פלסטיק. אם מי מכם מכיר שיטה, אנא ספרו לי. בכל מקרה, זה מזכיר לי שיחה שהיתה לי עם אחי לפני כמה ימים על ההבדל האדיר בין נעלי נשים ונעלי גברים. פיתחתי לאחרונה היפר-מודעות לנעלי הנשים שהולכות סביבי ואני משתוממת מהנכונות של נשים לנעול מכשירי עינוי כאלה רק כדי להראות יפות יותר. השיחה הלכה בערך כך:
אני: תראה את הנעלים של האישה הזאת! היא בקושי עומדת
אחי:
אני: זה משגע אותי בזמן האחרון. נשים הולכות עם נעלים איומות ונוראות מכל המינים, ולגברים אין דבר כזה נעלים לא נוחות
אחי:
אני: וזה אותו דבר בבגדים, בחיים לא תראה גבר בבגדים שגורמים לו סבל או מסכנים את הבריאות שלו
אחי: לא נכון, יש גברים שלובשים ג'ינס סקיני. את יודעת מה זה עושה לגבר?
הרשו לי לומר - פחחח.


טוב, עזבו אתכם מגברים והמכנסים שלהם. השמלה הזאת עתירת בד בדיוק במידה, היא נעימה ונוחה ואפשר להסתובב איתה כמו ילדה בת ארבע תוך צווחות גילה ודיצה מסוגים שונים, כפי שאני מדגימה כאן למעלה. אני רוצה לראות גבר מסתובב כמו ילדה בת ארבע בברמודה והטישרט שלו ונהנה ככה. הצילה הזאת, יבורכו מעשי ידיה, היא מבינה לליבן של שמנות. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים