יום חמישי, 7 באפריל 2011

תגובה שהתארכה - או מיני פוסט

מעצבת התכשיטים תמרה גרטנברג הגיבה על התגובות (הלא ממש מחמיאות) של קוראותיי על התכשיטים שהיא יוצרת. כתבתי לה תגובה שהתארכה והתארכה, ולכן החלטתי להפוך אותה לרשומה בפני עצמה.
 
תמר - ראשית, דעי לך שהמגיבות פה אינן טרוליות. את הטרולים אני לא מפבלשת ככלל, ובאופן פרטי - לא היו תגובות כאלה על הרשומה. הן כתבו את דעתן וזכותן לכך, כל עוד היא מובעת בנימוס.

אולי עשיתי לך עוול בצילומים שלי. אני אוהבת להשתמש בתמונות שלי ולא בצילומי יחצ למרות שבענק הייתי חייבת כי פשוט עשיתי לו עוול.

ועכשיו קצת ת'כלס - גם אני מעצבת ומכרתי בנחלת בנימין חודשים ארוכים. אני יודעת בדיוק כמה קשה להקים, לתחזק ולנהל דוכן - ולדעתי הארון היה מקסים. שתינו יודעות שקרן לא היתה מקבלת אותך לאירועים שלה לולא היה כך, היא קפדנית מאין כמותה בכל מה שקשור ללוק והאווירה של המוכרים.

שנית - אני מעצבת תכשיטים ויודעת בדיוק כמה עולים החומרים בהם את משתמשת. אני מעצבת בובות ולכן יודעת בדיוק שהיחס בין עלות הייצור של הבובה לאפשרות להרוויח עליה הופך רבות מהן ללא מתאימות למכירה (למשל, בובות עיסת הנייר שאני מכינה לוקחות 10 ימי עבודה לכל הפחות, ומותירות אותי רצוצת גב ומאובנת יד ימין למספר ימים אחרי תום התהליך. אני צריכה לתמחר בובה כזו ביותר מהרבה יותר מאלף ש"ח כדי שיהיה כדאי לייצר אותה. ישראלים לא משלמים סכומים כאלה על בובות יד. בזה נגמר הסיפור). אני מכירה מעצבת תכשיטים אחת, די מפורסמת, שקונה את המרכיבים שלה מאותו הספק שאני קונה ממנו ומוכרת את מה שאני מוכרת במאה ש"ח במאתיים בלי למצמץ. את לא כזאת, כי אני מעריכה את עלות החומרים של שרשראות הפרח מאבנים שלך בכחצי ממחירן לצרכן (טוב, אולי פחות כי אני קונה מעט חרוזים ואת בטח קונה בסיטונאות במחירים נוחים יותר, ועדין).

שורה תחתונה - מי שמכיר את התעשייה מבפנים מבין שהמחירים שלך מוצדקים לחלוטין. משם והלאה, זה ענין של טעם.

אני אוהבת Statement Jewelry ואני אוהבת להיות מקורית, היחידה שיש לה תכשיט מסוים. את ראית שרציתי בכלל לקנות שרשרת פרח מאבנים והחלטתי לוותר כי הן היו יקרות לי (כלומר, לא רציתי אותן מספיק). אבל כשראיתי את הענק - הייתי מוכנה לשלם עליו את מחירו בשמחה.

תתפלאי לשמוע, אבל סיפרתי לשרינקולוגית שלי על הענק שלך. אמרתי לה שלא קניתי לעצמי שום תכשיט או בגד יקר כבר המון זמן, כי בעזרתה הפכתי לבררנית מאד וכל צורת הקניה שלי השתנתה. אני קונה רק מה שאני רוצה (זה נשמע פשוט, אבל זה רחוק מכך). אבל כשראיתי את הענק הזה התאהבתי, הרגשתי שהוא נוצר במיוחד בשבילי. היא אמרה "מדויק. הענק היה מדויק בשבילך ולכן אהבת וקנית אותו בשמחה".

מש"ל.
 
 גנבתי תמונות יחצ מהפייסבוק של תמרה כדי להראות לכם כמה שרשראות שאני אוהבת.

2 תגובות:

  1. בדיוק הייתי באמצע תגובה בפוסט למטה כשראיתי שפרסמת את זה, שרונה, אז אני מעבירה את התגובה לכאן.

    הי תמר,
    זו לא שזירת מלים רעות ואפילו לא ביקורת. זו דעה על סמך תמונות, ואפילו יש סימן שאלה בסוף, כי כאמור ראיתי רק את התמונות ולא את הדברים עצמם.

    אני נמנית על קהל היעד הפוטנציאלי שלך, ובעיני זה תמחור מאוד מאוד מאוד יקר. אני מבינה ממך ומשרונה שמדובר בחומרים מאוד יקרים (אין לי מושג ולכן שאלתי) ויכול להיות שזאת הדרך היחידה שזה יהיה משתלם. אני יכולה להעיד רק על עצמי ולהגיד שאני לא רואה את עצמי מוציאה כאלה סכומים המוצר הספציפי הזה. מצד שני, כלקוחה, אני לא בטוחה שכל כך חשוב לי שאלה יהיו חומרים כל כך יקרים, וייתכן שהייתי נהנית יותר (וקונה יותר) מתכשיט פחות יקר עם חומרים חלופיים.

    אבל מה שחשוב זאת השורה התחתונה, ותכלס אם יש מי שקונה ואם זה ריווחי בשבילך אז זה בכלל לא משנה מה אני או כל אחד אחר יגידו כי התמחור מצדיק את עצמו.


    לגבי תגובות לביקורת על העסק (ותמיד יש ביקורת אם יש חשיפה), אני חושבת שעדיף לנצל את הביקורת כדי ללמוד עוד משהו מעניין על קהל היעד שלך והרגלי הצריכה שלו, להשיג עוד לקוחות ואפילו למכור משהו, במקום לכעוס על העלבון. למשל, במקום להגיד לי שאני "שוזרת מלים רעות", זה כנראה היה יותר אפקטיבי להזמין אותי לבוא לחנות לראות בעצמי את התכשיטים כדי להבין את האיכות (ואולי לקנות).

    סיכומו של דבר, אם שרונה כל כך מתלהבת ממשהו, בדרך כלל יש סיבה טובה ואני מאמינה שבאמת מדובר במשהו ייחודי. אני מקווה שתצליחי לאללה, ושבעוד 20 שנה הענק של שרונה יהיה וינטאג' נדיר של מותג-על והיא תוכל להגיד שהיא היתה שם קודם. (:

    השבמחק
  2. אני די מופתעת מתגובה המעצבת. קראתי בעיון את התגובות והן היו ענייניות לחלוטין. מותר לא לאהוב תכשיט שיצרת. אני יכולה להבין שזה מעליב, שלא אוהבים משהו שהכנת במו ידייך. יחד עם זאת,אנו אנשים בוגרים. כשאדם מוציא ספר, שיר, סרט, בגד, מאכל וכו' הוא מעמיד את עצמו למבחן הטעם של הצרכנים. הדעות תמיד תהיינה חלוקות. ממש תמוה בעיני שיצאת בהתקפה על המגיבות.
    לגבי התמחור, אין לי מושג.
    אני באופן אישי לא אהבתי את מה שראיתי ושרונה- נו אפנס, אבל הענק מתאים להפקות אופנה, לא ללבוש בחיים האמיתיים.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים