יום ראשון, 11 בספטמבר 2011

מתלבשת ממזוודה - חלק ב'

בוקר חדש הגיע קומפלט עם יום ושבוע חדשים והופ - אני עדין במלון. השאלה הפופולרית אצל חבריי ושאר ירקרקים בימים אלה היא "מתי הדירה שלך תהיה מוכנה" ועל זה אני עונה שאין לי שמץ של מושג. אני מקווה שזה יהיה בתחילת השבוע, כי עם כל הכבוד למלון, אני מעדיפה להיות בבית שלי (למרות שאין כזה כרגע). 

למרות שעשיתי copy + paste (למעשה, cut + paste) למזוודה מלונדון, לא לקחתי איתי איפור פרט לקרם לחות המצובע של לנקום וסומק אלא שלחתי אותו למחסן. וזה ממש ממש פתטי, בהתחשב בכך שהוצאתי מאות פאונדים על איפור (תהיה רשומה בקרוב) בלונדון כולל כמה ליפסטיקים מרהיבים ממש. עלוב עלוב עלוב. מצד שני, אני מסוגלת לספק לכם את התמונות הרגילות בהן אני אומרת שאני חיוורת וחסר לי ליפסטיק, ואתם מגיבים ואומרים "אז תקני כבר ליפסטיק או תפסיקי לבכות" אז עסקים כרגיל.



אני לובשת שמלה מ-Wallis
צמידים מ-Evans 
סנדלים מ-Nine West

את הסנדלים קניתי בארץ לפני חודשיים בערך, אחרי שראיתי את מיראל נועלת משהו דומה והתאהבתי. חיפשתי במשך זמן רב את הזוג המושלם מסוגו, ואני מודה שהופתעתי למצוא דווקא בניין ווסט, שלדעתי איבדו את זה כבר מזמן. את השמלה קניתי בלונדון ואני מאד מרוצה ממנה, למרות שהיא מאד חיוורת. היא רכה ונחמדה וארוכה מאחורה, ואני מתה על שמלות וחצאיות ארוכות מאחורה. זה מאד חשוב לשמנות, כי הרבה פעמים הישבנים שלנו עגולים מהממוצע מה שגורם לחצאיות להיות קצרות יותר מאחורה, וזה ממש לא מראה מחמיא.

בנוגע לצמידים, מה אני אגיד לכם. אני לא יודעת למה בארץ זה בלתי אפשרי למצוא צמידים שיעלו על הידים הנקניקיות שלי. באוונס יש מידות לצמידים, ושלי במידה מדיום, מה שאומר שנשים שמנות פי מאה ממני יכולות לקנות צמידים במידה XL שיתאימו להן, לתשומת לב היצרנים והיבואנים המקומיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים