יום שבת, 26 בנובמבר 2016

אני לובשת את המכנסיים מחוץ לבית


שבת שלום לכולם! אני מקווה שכולם שמחים ובטוחים בבתיהם, מי עסוק במאפה פילו (יענו, מַאֲפִילוּ) ממולא ממרח קשיו וחמציץ ומי בעופו ותפודיו. באשר לי, אני יושבת בסלון וקר לי ואני חושבת על גרביים אבל אל תדאגו, התפודים בדרך.

בזמן שגזרים בצבעים שונים נצלים בתנור ואני מחפשת להעביר איך עוד רבע שעה עד שיעלו על שולחני וירדו לבטני, נזכרתי שסיפרתי לכם בשבוע שעבר שקיבלתי ביריד של גאלה מכנסים נחמדים מטולה אבל הצילומים שלהם יצאו לא משהו. ובכן, השבוע יצא לי ללבוש אותם ואף להצטלם משהו משהו אז החלטתי להראות לכם אותם ועד שאעלה, אכתוב ואפבלש הופ - יגיעו הגזרים ואיתם ידידי הטוב תפוד ואני אוכל לבלוע ואז ללעוס אותם.


אני לובשת
חולצה של מוטיף (שנה שעברה)
מכנסיים של טולה (קיבלתי במתנה מהמעצבת)
שרשרת מזארה (שנה שעברה)
נעלים של Fly London משופרא
תיק של Monki מאסוס (שנה שעברה)

התכנית המקורית שלי היתה ללבוש את המכנסיים האלה עם חולצה בהירה וסניקרז, אבל החולצה הבהירה נעלמה אז הלכתי על הטישרט  המוצלח ביותר שלי לצרכי עבודה, עליו חרשתי כל הקיץ. הוא טישרט מבד נעים ואוורירי אבל גם אלגנטי מספיק בשביל ללבוש אותו לפגישות. 

את המכנסיים קיבלתי במתנה מרותי ודניאל מטולה והם חביבים עליי מאד. רב המכנסים המחויטים שלי הם בעלי רחב רחבה ושמחתי להוסיף למתלחה זוג בהיר יותר, מודפס יותר וצר יותר. הם נראים מצוין עם סניקרז וגם עם נעלים גבריות, כמו אלה שאני נועלת פה. תתפלאו אולי לשמוע, אבל אלה נעלי גברים במידה 40 מהאאוטלט של סטורי בכיכר דיזינגוף. מעולם לא מדדתי נעלי גברים קודם (פרט לסניקרז, שהן יוניסקס) ואלה היו בהנחה גדולה מאד והתאימו בדיוק למה שאני מחפשת. הן לא ממש שחורות ולא ממש חומות ולכן מתאימות למגוון רב של בגדים והן חתיכיות רצח, לטעמי. הן חתכו אותי בעקבים לצערי, אבל אני מקווה שהבעיה הזו תפתר כשהן יתרככו קצת. מקסימום, אכרות לעצמי את העקב, כמו האחיות הרשעות של סינדרלה.

תודה לשיר וורובל על הצילומים
השרשרת היא מציאה מוצלחת מזארה. כל כך מוצלחת, שאנשים מתקשים להאמין כשאני מספרת להם שהיא מזארה. היא קלה ומפלסטיק אבל נראית כבדה ומאבן ואפשר לשחק עם האורך שלה, כך שתתאים למגוון תלבושות. שווה להציץ על התכשיטים והאביזרים של זארה מדי פעם, שכן רובם זולים ומוצלחים משמעותית מדומיהם ברשתות כמו קסטרו ואקססורייז.

אההה שמעתי את השעון של התנור מצלצל!!!! שבוע טוב לכם וביוש, הייתי כאן.

יום ראשון, 20 בנובמבר 2016

בונבונים מפונפנים להמונים


שבוע צח שבוע לח לכולם. לאחרונה הזנחתי את השבלוג ואני חושבת שהגיע הזמן לתת לו קצת צומי. המשימה הראשונה שלי במחלקת הצומי היא להפסיק להעלות סיכום אינסטושבלוג פעם בחודש וחצי ולהעלות מה לבשתי השבוע אחת לשבוע במקום. שבועות יגידו אם זו משימה ברת ביצוע.

השבוע אראה לכם שתי תלבושות פנאי, שכוללות שתיהן בגדים מהחנות האהובה עליי, טונארי. האחד נרכש בתקופה האחרונה והשני, בשלהי שנת טיכו ושניהם של החברה היפנית חסרת הבורג ובגדול Ne-net. Ne-net היא מסוג החברות (כמו Lazy Oaf הבריטית) שגורמות לי לתהות מי קונה מהן חוץ ממני. התשובה היא, ככל הנראה, יפנים. אלה חברות שמייצרות בגדים שיפנים ושרונות אוהבים. לראייה, רכשתי בטונארי לפני שנתיים סוודר חום בצורת עצלן, קומפלט עם ארבע גפיים, זנב ופרצופון. רק אלוהים יודע לכמה אנשים בעולם יש את הסוודר הזה, אבל הייתי שמחה לפגוש את כולם למסיבה של שיחה ומאפים טעימים. ועכשיו לענייננו.

תלבושת לאירוע המידות הנדיבות
שמלה של Ne-net מטונארי
צמודונים מרזילי (ישנים מאד)
נעלים של Supra משופרא (ישנות)
תיק ממחסה העצלנים בקוסטה ריקה


במבט ראשון, השמלה הזו נראית סולידית יחסית. היא עשויה מבד עבה (כמו מיזע) ולכן התאימה למזג האוויר הזה שאינו קר ואינו חם. מאחר והגעתי לאירוע כדי למדוד ולצלם בגדים, לבשתי את הצמודונים האלה שקל למדוד איתם (התעצלתי כל כך בשלב כלשהו שלא טרחתי להוריד אותם כשמדדתי מכנסים). עם זאת, כשמסתכלים עליה מאחור קולטים שיש לה סנפיר גב, אותו רואים בצילום הזה. למה שמלה צריכה סנפיר גב, אתם שואלים? מאותה הסיבה שלדולפין יש סנפיר גב, כמובן - כדי שייקל על הצופים מרחוק לזהות את הלובשת. ראית שמלה של Ne-net עם סנפיר גב מרחוק? ככל הנראה יש בתוכה שרונה. 

את הנעלים של Supra קניתי לפני שנתיים ולמרות שהן מהוהות משהו (ככה זה עם נעלים בהירות) נשאלתי עליהן שוב ושוב במהלך האירוע. נעלתי אותן כי ידעתי שאעמוד על הרגלים במשך שעות באותו היום ואלה הנעלים הכי נוחות שיש לי. האימום הפנימי שלהן רך כמו כרית ותומך כראוי ברגל בו זמנית. אני מתכוונת לקנות עוד נעלים של המותג הזה בעתיד, ללא ספק.

את התיק קיבלתי כשתרמתי למחסה העצלנים בקוסטה ריקה שנה שעברה. לא רואים אותו פה בבירור, אבל יש עליו עצלן חביב במיוחד.

תלבושת לאירוע פתיחת חנות בונבונים
חולצה של Ne-net מטונארי (ישנה)
גופיה מעונות
ג'ינס מנקסט (ישן)
נעלים משופרא 
תיק של Monki מאסוס


לא רואים את זה בתמונה, וגם בחיים צריך להסתכל מקרוב כדי לראות אותם, אבל החולצה מעוטרת בהדפס של היפופוטמים בצבע תכלת. היא גברית ונשית בוזמנית ואני אוהבת היפופוטמים וגם את השילוב של וורוד ותכלת, ולכן חולצה זו חביבה עליי. אני לא לובשת אותה הרבה כי היא קצרה ולכן מתאימה לעונה הקצרה מאד בה אפשר ללבוש חולצה קצרת שרוולים אבל עם גופיה מתחת מבלי למות מחום או מקור. 

חנות הבונבונים, papabubble (ה-lowercase במקור), היא זכיון מקומי חדש של מותג ספרדי לסוכריות מלאכת יד. הסוכריות מיוצרות בידי צוות בונבוניות מקומי שעבר הכשרה בינלאומית, תהליך בו ניתן לצפות בחנות. זה נראה מלבב, צבעוני ונחמד, אבל כמי שכבר השמידה כמה מזרועותיה תוך ביצוע מילפיורי בקנה מידה קטן משמעותית (לפני כמה שנים אהבתי מאד להכין תכשיטי אוכל מיניאטורי מפימו, תהליך דומה אך בקנה מידה קטן יותר), ידוע לי שמדובר בתהליך פיזי קשה עד מאד. הן עובדות עם סוכר רותח ועל שולחנות חימום ואני מניחה שיש להן שרירי ידיים כמו של גל גדות. תראו אותן בפעולה!

אני צילמתי במאונך? מה פתאום, חייזרים השתלטו לי על הסלולרי

בסיום האירוע, יצאתי מהמקום עם מגוון בונבונים וחשבתי לעצמי "זה מאד נחמד, אבל אני לא רואה איך הם שורדים יותר מארבעה חודשים". הסוכריות טעימות ויפות והעובדות בחנות מקסימות, אבל אני מתקשה להבין את התכנית העסקית של המיזם הזה. יש להם חנות גדולה בדיזינגוף בה הם מוכרים אך ורק סוכריות, ומגוון הסוכריות מצומצם למדי. אני לא רואה איך אפשר לתמחר מוצר כזה כך שיהיה מכיר מחד ומשתלם לייצור מאידך. הם מתכוונים להכין סוכריות בהתאמה אישית למותגים ולעשות אירועים, ועדין זו תעלומה מסחרית מבחינתי. עם זאת, התעלומה מלבבת אז אני ממליצה לחובבי הסוכריות הקשות לבקר במקום, לצפות בתהליך היצירה ולרכוש בונבונים מפונפנים מלאכת יד כל עוד הדבר אפשרי. החנות נמצאת ברחוב דיזנגוף 179 תל אביב.

אני לא יודעת מה אתכם חברים, אבל כשהשבוע שלכם כולל אירוע מעצבים לשמנות ואירוע בונבונים מפונפנים, אתם הופכים לשבלוגרית מרוצה. ובתקווה שגם השבוע הקרוב יהיה משביע רצון לכולנו, אסיים.

יום חמישי, 17 בנובמבר 2016

אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' - סקירה והמלצות


חיכיתי חיכיתי, דחיתי דחיתי ומי לא בא? מישהו שיכתוב סקירה והמלצות על אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' במקומי. ואם אף אחד אחר לא יכתוב סקירה והמלצות על אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' במקומי אני אאלץ לכתוב סקירה והמלצות על אירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' בעצמי.

אז כמו שאולי הבנתם, הלכתי אתמול לאירוע המידות הנדיבות החצי שנתי של גאלה רחמילביץ' כדי לכתוב, כמנהגי, סקירה על האירוע והמלצות על המציגים. באירוע משתתפים כשלושים מציגים, המוכרים בגדים במידה 42 ומעלה (יש גם 38 ו-40 בחלק מהדוכנים), נעלים במידות גדולות ואביזרי אופנה. האירוע נערך הפעם בביתן 13 בגני התערוכה ואת מועדי הפתיחה תמצאו כאן.

לפני שאתחיל לסקור ולבקר, חשוב לי להקדים ולומר - גאלה רחמילביץ' עושה בשביל הנשים השמנות בישראל יותר מכל מי שפועל למענן ביחד. היא מרימה זו הפעם השישית (אם איני טועה) את האירוע הזה בעצמה, תוך התעלמות מופגנת של התעשייה, מארגנת, מפיקה, מקדמת ומממנת אותו מכיסה הפרטי. גאלה היא אשת עסקים ממולחת ויזמית ראויה להערצה, ואני מורידה בפניה (זו הפעם המי יודע כמה) את הכובע השמן שלי. ועכשיו לעניינו!

יום שבת, 5 בנובמבר 2016

אני מצפה לחזית קרה


כבכל שנה עם רדת היורה, אני יוצאת לרחוב במכנסיי הקצרים וגופיה ורואה איך חצי עולם עבר ללבוש סוודרים, מעילים, קפוצ'ונים, מגפיים כבדים, מגלשי סקי וכובעי סערה. העובדה המצערת היא, שלמרות שהכרכום בחלוני כבר סיים את מחזור הפריחה הסתווי שלו, לא קר. לפעמים בלילה אם מבקשים יפה, קריר קצת. אבל אני עדין בבגדי קיץ ומחכה בקוצר רוח לשלוף כבר את בגדי ואביזריי הסתוויים. 

מאחר ואני רחוקה מלהגיע לסיפוק אופנתי בימים אלה, פיתחתי הרגל מעורר רחמים שכזה, להעלות לאינסטושבלוג צילומים של דברים שיש לי והייתי שמחה ללבוש או לנעול או לשאת עליי לו רק הטמפרטורה תרד כבר מתחת לעשרים. והנה כמה מהם לפניכם.

ראשית, הסטן סמית' המושלמות האלה (של אדידס) בצהוב עם סוליה טיפה מגושמת מהרגיל (יענו צ'אנקית). כשקניתי אותן חשבתי שהן קיציות אבל כשהן הגיעו הבנתי שהן מתאימות יותר לחורף ולכן החלטתי לשמור אותן חדשות עד יגיע יומן. הבעיה היא, שיומן מסרב לבוא ואני חושקת בהן כבר הרבה מאד זמן. יש לי גם את התיק הזה מרזילי, לו הן מתאימות כמו שתי טיפות נעל, ובחיי שהסבלנות שלי מתחילה להיגמר.


לבסוף החלטתי להוציא אותן מהבית וזהו ונעלתי אותן לדייט בבית הקולנוע עם גמד הגינה. אין מה לומר, סטן סמית הן נעלים נוחות עד מאד.

אני לובשת
חולצה של מוטיף
מכנסים מאסוס
סטן סמית חמודות צהובות 
עגילים מאסוס
תיק של דיזגוואל


התיק הזה הגיע בתוך עוד תיק, גדול יותר, ושניהם מתאימים בול גם לסניקרז הקיציים החביבים עליי וגם לכמעט כל בגד צבעוני אחר. חוץ מזה הם רכים לאללה והיו זולים למדי. וחוץ מזה, אני מקבלת עליהם המון מחמאות.

שילוב נוסף של נעלים ותיק אלי אני משתוקקת ובקצב הזה לא יתממש לעולם, הוא השילוב הממש חורפי הזה של חצילים מסוגים שונים. התיק הוא תיק שיש לי כבר שנים רבות וקניתי בחנות כלשהי בנווה צדק שאת שמה איני יודעת והמגפונים הם של מליסה וכל הארון מריח בגללם כמו בית חרושת לתותים מנפט וכנראה ימשיך להריח ככה עוד שנים ארוכות. הריח של מליסה לא באמת חולף לעולם, בדומה לזיכרונות רעים.

לצורך הצילום, ציוותי להם את סיכת הדוב האוחז אוצרות שקניתי לפני מאה שנים באטסי. זה אחד מתכשיטי החורף החביבים עליי!


לפני זמן מה הוזמנתי לאירוע בלוגרים של וודקה ואן גוך להשקת וודקה במספר טעמים. אני לא אוהבת וודקה בטעמים (בכלל משקאות מתוקים לא עושים לי את זה) אבל הופתעתי עד מאד לטובה מהג'ין שלהם. לא היה לי שמץ של מושג שהם מייצרים בכלל ג'ין, וזה שלהם טעים מאד גם בקוקטיילים וגם בפני עצמו. מאחר ואני מתקמצנת על כל טיפה של ההנדריקס שלי, אני משתמשת בו לאירוח מבלי להרגיש שאני קלפטע שנותנת לאורחים משקאות פושטיים מהולים במים.

אני לובשת
חולצה של Asos White
ג'ינס מאסוס (ישנים עד מאד)
סנדלים של דורית בר אור לגולף (ישנים)
תיק של דניאלה להבי (ישן)

החולצה הזו היא מידה 16 (יענו 44 ישראלי) ומהווה דוגמה נוספת לכך שמומלץ לשמנות לחטט גם בבגדים של הרזות.


פסטיבל המד"ב והפנטזיה אייקון נתן לי תירוץ מצוין להוציא לטיול את הנעלים החביבות עליי, שלא זוכות לראות הרבה שעות אור בימים כתיקונם. קבלו את חברינו הוותיקים, קופי האדם, הם לא רק נעלים הן גם ידידים, קופיפו וקופיקס!

אלה נעלים שאי אפשר לנעול איתן, כי הן פשוט לא נכנסות לשטח שמתחת להגה.

נעלי גורילה של ג'רמי סקוט לאדידס מלפני שנתיים שלוש
והנה תלבושת לבילוי קזו'אלי של יום שישי זה או אחר. 

אני לובשת
חולצה של הילה הרמן
מכנסים מאסוס
אייר מקס 90 של נייקי מסטורי
שרשרת של יעל קאילה שגיא 
תיק של מונקי מאסוס


אחרי יעל קאילה שגיא ותכשיטיה הנפלאים אני עוקבת כבר זמן רב. אני מודה שחששתי שהתכשיטים שלה יהיו כבדים להחריד, אבל לפני זמן מה גיליתי שהם עשויים עץ קליל וצבוע כך שהם לא מעיקים בכלל. בעיני הם מגניבים רצח ואני חושבת שתראו אותם הרבה עליי במהלך העונה הקרה הקרבה.


והנה עוד תלבושת אחת לפני סיום. היא לא מי יודע מה מיוחדת, אבל כל כך הרבה זמן לא העליתי לפה מה לבשתי היום (או משהו בכלל) שאני מרגישה מחויבת.

אני לובשת
חולצה מאתא
מכנסים ממרקס אנד ספנסר
שרשרת מחנות בהרצליה (ישנה)
סניקרז של Reply (אלה שמתאימות לתיק מלמעלה ולאחיו)


ולסיום סיומת, אלה שמחכים הכי יפה ובסבלנות שאין לה קץ שיתקרר כבר - התיק השעיר החמוד של Lazy Oaf ונעלים של נייקי שנראות כמעט בדיוק כמו סטן סמית אבל הן לא. 

אין מה לומר, הטרנד הזה שמסרב לחלוף, של נעלי התעמלות לבנות עם כל דבר, משרת אותי להפליא. כמי שנמנעת ככל האפשר מנעלים מחודדות, עם עקבים או קשות מדי (מחלה שיש לרב הנעלים הגבריות היפות ממשפחת האוקספורד) אני רואה את עצמי ממשיכה לגרור את הטרנד הזה גם שנים ארוכות אחרי שיחזור למקום ממנו באים ואליו חוזרים כל הטרנדים בסופו של דבר. עם כל הכבוד, הכי חשוב לי שיהיה לי נוח גם כשאני לובשת שמלה או חליפה מחויטת לעבודה.




ובתפילות לגשם ומזג אוויר קריר יותר אסיים. יש לי במגירה הווירטואלית סדרת רשומות (שאני מאמינה שהיא ממש מגניבה) ועוד רשומה אחת ארוכה, עליהן אני עובדת כבר כמה זמן. אני מבטיחה לשים גז ולכתוב אותן בקרוב. אחרי הכל, לא היתה כאן פעילות רבה לאחרונה ותקופה עמוסה בחומרי שבליגה לפנינו. ובברכת שבוע טוב וקריר לכולם, אסיים!