יום רביעי, 15 בינואר 2014

מדריך השבלוג לשמנמונת בדייט


אחת הרשומות שביקשתם שאכתוב היא רשומת המלצות לשמנמנות שיוצאות לדייט. רשומה כזו נראית פשוטה, אך למעשה היא מורכבת לכתיבה. אני יכולה לתת לכם מגוון עיצות נחמדות ללבוש יפה ומחמיא רק כדי לגלות שהוא דוחה כל זכר בר דעת שיתקרב אליכן, אחרי הכל חובבות אופנה כמוני אוהבות בגדים שעונים רק לעתים רחוקות על ההגדרה המקובלת ליפה. אז גייסתי את חבריי למחקר קצר, שאלתי גברים מה הם אוהבים ומה לא, ואת מסקנות מחקרי אסכם לכם כאן.

כמעט כל הגברים ששאלתי מה היו רוצים לראות את בת זוגם השמנמנה (או בכלל) לובשת ליציאה רומנטית, ענו את אותו הדבר. אם אסכם את דבריהם, הם אוהבים לראות:
  • אישה הלבושה באופן התואם את המאורע והמקום
  • באופן נשי, לא זרוק ולא מתיילד
  • בבגד שמחמיא לה 
  • וניתן לראות שנוח לה בו
  • מבד שנראה נעים למגע
  • ואיפור עדין
על כך אני מוסיפה את האני מאמין שלי (שנכון לא רק לדייטים אלא לכל מפגש ראשון משמעותי, כגון ראיון עבודה) והוא שאסור להתחפש למי שאת לא, אחרת את עלולה לפספס מחד או מצד שני להצליח, ואז למצוא את עצמך מחופשת לנצח.

לפיכך הרכבתי שלושה אבי טיפוס שמתאימים לחורף ומבוססים על הכללים הללו, והנה הם לפניכם.

1. שמנמונת אורבנית

שמנמונת זו לובשת בגדים שהם סקסיים באופן נינוח ומתאימים לפגישה בשעות היום או הערב, בבית קפה או לטיול. המרכיבים הם מעיל ארוך נעים למגע, חולצה גברית עם רמזים נשיים ומעליה מיזע בצבע עדין, ג'ינס בגזרה נוחה ונעלים ספורטיביות. התכשיטים יהיו מאד עדינים, עגילים קטנטנים ושרשרת דקיקה אחת אם בכלל.

ג'ינסים נינוחים כגון אלה ניתן למצוא בהמוניהם בנקסט ובאסוס (לשניהם משלוחינם לישראל).

החולצה הזו מנקסט נתנה לי את ההשראה לאיור. היא זמינה עד מידה 48.


גם המיזע הזה יתאים יפה

 
או זה, לחושקות בזריקת צבע


המעיל הזה מאסוס יהיה מושלם למטרה (ובכלל).

גם מעיל עור מחמיא יעשה את העבודה פה, אבל זכרו לשלב צבע רך או תכשיט עדין כדי לא להראות קשוחות מדי.


להשלמת המראה יש לנעול נעלים נוחות ושטוחות. סניקרז או נעלי אוקספורד יהיו מושלמות.

2. שמנמונת נשית

שמנמונת זו לובשת בגדים נשיים ורכים המציגים סקסיות מעודנת מבלי לחשוף יותר מדי עור. היא מראה את הצד הרך והמתוק שלה מבלי להגרר לחמידות יתר. מראה זה כולל חצאית באורך מידי (באורך הברך או מעט מעליה או מתחתיה), חולצה בהירה נעימה למגע עם צווארון רחב ועגול, ונעלי סירה או עקב בצבע מתאים או מנוגד לחצאית. התכשיטים יהיו עדינים ודקים (עגילי ג'יפסי, שרשראות ארוכות עם תליון קטן).

החצאית הזו, שזמינה עד מידה 46, מתאימה למראה זה


גם זו מאסוס מקסימה


למידות הגדולות יותר, מתאימה החצאית הזו שמגיעה עד מידה 56 (למרות שאני מעדיפה את החצאיות שמגיעות מתחת לברך).


חולצות פסים נחמדות תמצאו כאן וכאן שלא לדבר על החמודה הזו, שהמידה הגדולה שלה מתאימה לדעתי למידה 48 (אני מקווה שאיני טועה).


3. שמנמונת חגיגית

באירועים חגיגים ומסיבות אפשר להעמיק את המחשוף ולקצר את החצאית. מאחר והרבה פעמים נמצא את עצמינו במקום חם בערב קר, אני ממליצה ללבוש קרדיגן או ג'קט מעל שמלה קצרת שרוולים, כך שנוכל להסירו ולהתרענן במידת הצורך. אני ממליצה ללכת על שמלה שחורה למקסימום דרמה מאופקת (שילוב מוצלח) ועליונית צבעונית יותר. זה גם המקום להוסיף תכשיטים בולטים יותר ואיפור מעט יותר מודגש.

האמא והאבא של שמלות מסוג זה היא מוד קלות' (תוכלו למצוא קוד הנחה על קניה ראשונה בדף ההטבות של השבלוג) שם תמצאו אוסף של שמלות עליזות ויפות בסגנון רטרו (וגם לא) במידות גדולות (וקטנות) כמו זו, שמגיעה עד מידה 54.
או זו הסקסית בסגנון שנות השישים המוקדמות.

גם השמלה המקסימה הזו מנקסט מתאימה. היא עולה 322₪ ומגיעה עד מידה 54.


מעל השמלה אפשר ללבוש את הקרדיגן הזה



או זה מאסוס, שמגיע עד מידה 46


אסיים מדריכון זה בהמלצה של ידידי מושנזון, אותה חיזקו כל חבריי הגברים בהנהון נמרץ ושפע לייקים, והיא -
עוד לא נולדה האשה ששמלה בהדפס עור נמר תתאים לה בדייט ראשון 
ובנימה אופטימית זו ואיחולי אהבה לכולם, אסיים.

15 תגובות:

  1. האיורים מקסימים להפליא, אבל למה כאלה דודות? דודתיות בדייט (ובכלל) היא האמא של כל הטרן-אופים.
    ולענייננו, אני חייבת לציין שלעניות דעתי, שמלת הסיקסטיז השחורה ושמלת הרשת מנקסט הן וויי-טו-מץ' לדייט ראשון, או אפילו שני ושלישי. אלה יותר שמלות לליל הסדר הראשון עם המשפחה שלו, או החתונה של אחותו:)

    השבמחק
  2. הליזה, התגובות שלך תמיד שליליות ולא נעים לי לקרוא אותן. אפשר להביע דעה אחרת משל הכותב גם בלי לעקוץ. אני לא רוצה לחסום אותך אבל אני אעשה את זה אם צריך.

    השבמחק
  3. אני ממש בשוק ולא כל כך יודעת מה לומר. אני בחורה צינית (גם את) ולעתים סרקסטית (נדמה לי שגם את) אבל לעולם לא באתי מרוע. בטח לא בבלוג הזה שאני כל כך אוהבת. מוזר לי שאת תופשת את התגובות שלי כשליליות "תמיד", כשאני זוכרת בעיקר מחמאות.
    יש אנשים שמפרשים את הציניות שלי כשלילית אבל מבחורה כל כך מלאת הומור כמוך לא ציפיתי לזה. כמעט בא לי לבכות. ברצינות.
    אין צורך לאיים בחסימה. אני לא נשארת במקום שאני לא רצויה בו.

    השבמחק
  4. את יודעת עוד משהו? היה לי בלוג משלי הרבה שנים, ותמיד חיבבתי יותר את התגובות העוקצניות והמתגרות מאשר את המחמאות האוטומטיות כל עוד לא מדובר בעלבונות ישירים ומכוונים. כמו הרבה שמנות אינטליגנטיות אני באה בגישה שאף אחד לא יכול לצחוק עלי יותר טוב ממני. ואף אחד באמת לא יכול.
    אני תוהה מה כל כך פגע בך בתגובה שלי - שאמרתי שהדמויות המקסימות שאיירת דודתיות? שזה חמוד נורא באיור אבל פחות מוצלח בדייט?
    בכל מקרה הצלחת להחזיר לי בעלבון כפול ומכופל. לאיים בחסימה, כאילו אני איזה טרול. באחד הבלוגים שאני הכי אוהבת בגלל ההומור העצמי שלו. זו בטח ההגדרה החדשה של "אירוניה" במילון.
    מצטערת אם נפגעת. את מופלאה ומושלמת. ביי.

    השבמחק
  5. הנימה העוקצנית פוגעת בי, והיא קיימת בכל התגובות שלך בבלוג פרט לאחת (שמאד בלטה לי, אני חושבת שבהקשר של הקמפיין שמנים).

    אני לא צינית ולא סרקסטית, יש לי הומור שחור מאד ואנשים נוטים לבלבל את השלושה, אני מודעת לזה היטב. אבל ציניות וסרקזם הם הדברים שהכי מכאיבים לי ומבאסים אותי.

    מאחר ולא נראית לי כטרול (למרות שהיתה טרולית מפורסמת שהציקה לכמה בלוגים תקפה מסוימת, כולל לשלי, ותמיד היתה מתחילה בחיובי, מוסיפה ״אבל״ עם מכה מתחת לחגורה וגומרת תמיד בסמיילי) כתבתי לך מה אני מרגישה וקיויתי שתעני בצורה שתסבר את דעתי ותבהיר לי שאת לא טרול.

    אני לא כתבתי או חשבתי שום עלבון כלפיך. העלבון שלך מפתיע אותי ואינו במקום לדעתי. כשאני אומרת לך שאת פוגעת בי ואת בתגובה נפגעת ומתנהגת כקורבן, צר לי אבל דוקא זה דפוס טרולי וזה מאכזב אותי.

    בכל מקרה, את מוזמנת בחום להמשיך להגיב, כל עוד את מנטרלת את הציניות הזו שלא מתאימה לי. זה לא איום, אלה פשוט פני הדברים.

    השבמחק
  6. עוד משהו שצריך להאמר - אני מתעבת את הטענה לפיה זה שיש לי הומור או שאני שמנה ״ולכן רגילה ליחס מחורבן וירידות״ כביכול אומר שאני אמורה לספוג כל מה שזורקים עליי ברוח טובה.

    אני שמנה ויש לי חוש הומור ואני מצפה לכבוד בתקשורת מולי, וזה כולל לא לעקוץ אותי גם לא ברוח טובה (כאילו שיש דבר כזה).

    השבמחק
  7. היתה פעם בחורה בעבודה שלי שהיתה נעלבת מכל דבר שאמרתי לה. מכל השיחות הארוכות שהיו לנו בנושא הצלחתי רק להבין שאני צינית, שהטון שלי לא מוצא חן בעיניה והיא לא אוהבת את הצורה שאני נותנת לה הוראות.
    כל כך ניסיתי להסתדר איתה. הייתי מנומסת להחריד וניסיתי לדבר בטון רך וסבלני ו"לנטרל את הציניות" שלי, אבל כלום לא עזר. זה הגיע למצב שהיא נעלבה מהצורה שהייתי אומרת לה בוקר טוב בבוקר, ואז נעלבה מכך שהפסקתי להגיד לה בוקר טוב בבוקר כדי לא להעליב אותה. בקיצור, אבסורד מוחלט ומתסכל בטירוף. (אגב, עבדתי עם עשרות אנשים בחיי, ומעולם לא קרה לי דבר כזה.)
    זה מרגיש לי כאן כמו התחלה של שידור חוזר. עברתי על חלק מהתגובות שלי כאן ולא ראיתי בהן שום דבר שנראה לי פוגע או שלילי, אבל אם כך את חווה אותן אני מצטערת.
    תודה על ההזמנה החמה להמשיך להגיב "בתנאי ש", אבל כמו שאמרתי עשרות פעמים לגברת מלמעלה, אני לא יכולה להימנע ממה שאני לא מודעת לו ולא עושה בכוונה ובטח לא בזדון.
    אני אולי ביקורתית ויש אנשים שקשה להם עם זה, אבל טרול אני לא וכנראה שהדרך הכי טובה להוכיח את זה היא פשוט להיעלם. אז יאללה, ביי.

    השבמחק
  8. היי שרונה,
    לא קראתי תגובות אחרותה של הלזה, אבל בעיניי התגובה המסוימת הזו רחוקה שנות אור מלהיות שלילית ועוקצנית. במקסימום היא לא מפרגנת, אם כי גם זה לא לחלוטין. איום בחסימה על מי שלא רואה איתך עין בעין ומחניפה לך? כקוראת אדוקה שעוקבת בשקיקה הן אחרי הבלוג והן אחר עמוד הפייס שלך, זה ממש לא מתאים לפרסונה הפייסבוקית שלך כפי שתפסתי אותה. להיפך, תגובות כמו אלו של הלזה יכולות לעורר דיון מעניין ומשועשע יותר מאשר תגובות מהנהנות בהסכמה.

    השבמחק
  9. התגובה הזו היא הקש ששבר את גב השרונה.

    אני מתעבת לקקנים ושונאת ייס מנים. לא רוצה שילקקו לי ולא מוכנה ללקק לאחרים. בעיני זה עלוב.

    זה לא עומד בסתירה לכך שיש לי אפס סבלנות לעוקצנות ושאני דורשת מזרים וקרובים שיהיו מנומסים ומכבדים כלפי.

    יש טרולית מפורסמת שמתחילה במחמאה, ממשיכה בעלבון מכוון היטב וגומרת בסמיילי. לכתוב משהו מגעיל ולשים סמיילי בסוף לא הופך את זה לבסדר, זה ניצול לרעה של חוק פו ואני לא מוכנה לקבל את זה בבית שלי (וזה חלק מהבית שלי). אין כבר אדם בבלוגוספירה הישראלית שלא חסם אותה.

    ממתי צריך סרקזם כדי לעורר דיון? מי שמעורב בדף הפייסבוק של הבלוג יודע היטב שמתפתחים שם דיונים סוערים למדי שכוללים שלל דעות משלל כיוונים ולכולם יש מקום והשפעה, כל עוד הם מכבדים אחד את השני.

    בכל מקרה, ברשימת האנשים החסומים של הבלוג הזה יש 6 אנשים מאז 2008.

    השבמחק
  10. אין לי מושג מיהי הטרולית הנודעת ואם זו אכן הלזה, אז בהחלט מגיע לה לא להיות כאן. עם זאת, עברתי על תגובות קודמות שלה, ועל אף שהן סרקסטיות בהחלט, לא מצאתי אותן פוגעניות כלל, ואפילו ידידותיות. יכול להיות שזה עניין של גישה וטעם.

    השבמחק
  11. ולגבי סרקזם - גם את בחורה סרקסטית, וזה מה שאני כ"כ אוהבת בך. את ההימנעות מפוליטיקלי קורקט, הביקורתיות הכנה והפרי-ספיריט. כל עוד אין ניסיון להיכנס אישית במישהו (ואני לא הרגשתי שהלזה עשתה זאת, כאמור), אני בעד.

    השבמחק
  12. לא לא, ממש לא הלזה. רק הסגנון הזכיר לי אותה.

    אני לא סרקסטית, יש לי הומור שחור. אני יודעת שאנשים נוטים להתבלבל אבל זה לא אותו דבר בכלל. אני משתדלת להמנע מעוקצנות ולא מוכנה שיהיו עוקצניים כלפי. אם הייתי כותבת בלוג שקורא לקוראיו להיות נאנמנים לעצמם ולתת ולקבל כבוד, ואז עוצמת עין כשאני מרגישה שיורקים עליי - הבלוג וכל מה שאני מנסה לעשות בו היו בלוף אחד גדול. אני מגנה על עצמי כפי שאני מצפה מכל אדם בוגר לעשות. אני לא רואה שום ערך בלהיות נחמד ולהוריד את הראש בנימוס כשמעצבנים אותי רק בשביל שלא יגידו "שיואו השרונה הזאת, איזה דיקטטורית בהמית ושמנה היא". שיגידו, מה אכפת לי?

    בכל מקרה כבר הבהרתי לדעתי שאני לא מעונינת רק בתגובות מפרגנות של ייסמנים. אני לא רואה טעם לטחון מים בהקשר הזה (או בכלל).

    בכל מקרה, אני שמחה שאת נהנית מהשבלוג.

    השבמחק
  13. אהמ...
    בנושא המקורי שאליו התכנסנו:
    תודה רבה על המדריך, לדעתי הוא מהמם (לא מלקקת שום ישבן, זו בכנות דעתי), יעיל מאד עבור רבות מאיתנו, קלאסי והומוריסטי.
    אז תודה.
    רות

    השבמחק
  14. תגובה לגופו של ענין, יש!!!!!

    תודה :)

    השבמחק
  15. תודה, גל ושוב סליחה, שרונה.

    השבמחק

שאלות? תגובות? רגשות חיוביים לגבי טחינה מלאה או רגילה? שתפו אותי ואת הקוראים